יש שפע פלאים מדהימים

אך אין דבר מה מדהים

כמו האדם

לנוכח סופת החורף

הוא עובר בים האפור

עושה דרכו

במצולה השוצפת

הוא מייגע את הקדומה באלים

את האדמה הנצחית, הבלתי-נלאית

הופך בה עם גזע הסוסים

הלוך ושוב בעקבות המחרשה

מדי שנה בשנה

את שבט הציפורים השאננות

הוא צד ברשתותיו

ואת חיות הבר למיניהן:

ליצורי הים

פורש מארג מכמרותיו

האדם רב הכשרון

הוא ממציא תחבולות להשתלט

על בעלי החיים בסך ובצוק

את הסוס סבוך הרעמה

את השור האדיר שבהר

הוא מאלף לשאת בעול

(הלוך ושוב)

גם דיבור הוא למד

לחשוב חיש כמו הרוח

וסיגל לעצמו רגשות

המעצבים סדרי מדינה:

הוא יודע כיצד לחמוק

מחיצי הכפור המציקים

ללן מתחת לשמיים

וממטחי הגשם

לכל הוא מוצא אמצעי

כי באמצעי תלויה התקדמותו

רק מפלט מן המוות

אין בכוחו להמציא

אם כי גילה תרופה

גם למחלות בלי תוחלת

יש שפע פלאים מדהימים

אך אין דבר מה מדהים

כמו האדם