[פזמון: סמפול]
אני שקיוויתי לטוב, בגדה בי התקווה
אני שאהבתי אותך, והיא לאחר הלכה
[וורס א': נצ'י נצ' & כהן]
נשארתי מי הייתי
בור ועם הארץ עם החבר׳ה הבנדיטים
מצב קיים זה קצת קריפי
מצב קריטי מה לא ניסיתי
(נשאר שפוי מול כל הפסיכים)
מול עדר מתלהם שסוקל את הנביאים שלו
אתה לא ממולח מספיק אתה לא חד לא עוקץ לא מתמצא
לא מתרצה עזוב יוקרה ומותרות
לחם שחור טחינה ירקות קצת מים לשתות
דקה דקותיים לשתוק שניות קצרות
לא לחפש את מי לדפוק על מי לפרוק את הצרות שלי
החלומות שלי יתגשמו עם הזמן
הרינו נולדנו נשמות אבודות, מחפשות את עצמן
לא בשביל מי או בשביל מה, ולהפסיק להטיל אשמה
[פזמון: סמפול]
אני שקיוויתי לטוב, בגדה בי התקווה
אני שאהבתי אותך, (יה יה) והיא לאחר הלכה
(יו)
{וורס ב': כהן}
אני זה שקיוויתי לטוב, והכול קצת הסתבך לו
איך לא, הגלגל תמיד מתהפך לו
והמציאות תמיד טופחת על הפנים
וכשזה קורה אני מרגיש על הפנים
מוצא חצי נחמה בצרת הרבים
מרים ת׳ראש ורואה עננים
שם לב כמה לאט הם שטים מעל העיר
הזמן הוא שלהם אנחנו רק משאילים
לכמה שנים, אז למה להתעסק בדברים קטנים
זה לא בשבילי, אני בעוד סשן לילי
מנסה רק לחפש ת׳מילים
להסתכל מבחוץ לבפנים
בכל יום אנשים לומדים דברים חדשים
אז אל תאשים, רק תנשום ותגשים
ולך תעשה משהו מרשים
[פזמון: סמפול]
אני שקיוויתי לטוב, בגדה בי התקווה
אני שאהבתי אותך, והיא לאחר הלכה
['אואטרו: נצ'י נצ]
פרש בודד, אתה פרש בודד
הם אומרים שאתה לא לומד
פרש בודד, אתה פרש בודד
הם לא יודעים עם מה אתה מתמודד
נצ’י נצ’ (רביד פלוטניק) מדבר באלבום ״תוך כדי תנועה״ רבות על כך שפועל בתודעה של שפע, מה שמתבטא בין היתר גם בציפיות לטוב.
‘אזכור לאלבום של נצ'י נצ
“בור ועם הארץ”
בשורו האלה ביקורת כלפי החברה: לדבר בפשטות ובגובה העיניים זה לא מספיק. אם המסר אינו מועבר בשנינות, אנשים לא ייתיחסו אליו ברצינות.
מובע תסכול על כך שמסר שיוצא כמו שהוא מהלב, וללא פילטרים הוא אינו מספיק.
רביד צופה מהצד בקהילה שהולכת כעדר, נותנת יחס שלילי לאלו שמועילים לקהילה, ולעומת זאת נותנת כח לאנשים שאינם ראויים לזכות בו.